צוות חוקרים בינלאומי מהאקדמיה האוסטרית למדעים, אוניברסיטת וינה והאוניברסיטה העברית בירושלים חשף פרשת שחיתות מרתקת מלפני כמעט 2,000 שנה, המתועדת בפפירוס ביוונית עתיקה שנמצא במדבר יהודה. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי 'Tyche', מציג את אחד תיעוד המשפטיים המקיפים ביותר שנמצאו מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל.
הפפירוס, המכיל 133 שורות טקסט, התגלה מחדש בשנת 2014 במעבדת המגילות של רשות העתיקות על ידי פרופ' אמריטוס חנה כותן-פלטיאל, חוקרת בכירה מהחוגים להיסטוריה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. "התנדבתי ל"עשות סדר" בפפירוסים שנמצאו במעבדת המגילות של רשות העתיקות, ומשראיתי אותו מסומן ככתוב ב'נבטית', התפרצתי בקריאה ,It’s Greek to me” 'זה יוונית בשבילי!' משחזרת פרופ' כותן-פלטיאל את רגע התגלית.
הפענוח המורכב של הפפירוס נעשה על ידי צוות בינלאומי, שכינסה פרופ' כותן-פלטיאל, הכולל את ד"ר אנה דולגנוב מהאקדמיה האוסטרית למדעים, פרופ' פריץ מיטהוף מאוניברסיטת וינה, וד"ר אבנר אקר מהחוג לארכיאולוגיה והחוג לימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית.
המסמך העתיק חושף פרטים מרתקים על מקרה של הונאת מס מתוחכמת שהתרחשה בשנים שקדמו למרד בר-כוכבא (132-136 לספירה). "זהו המקרה המשפטי הרומי המתועד ביותר מיהודה מלבד משפטו של ישו," מסביר ד"ר אקר. הפפירוס מגולל סיפור מרתק של שני נאשמים, גדליה ושאול, שהואשמו בזיוף מסמכים והונאת רשויות המס הרומיות. המעשים כללו מכירות פיקטיביות של עבדים ושחרורם ללא תשלום של המיסים הנדרשים. גדליה, שככל הנראה היה בן למשפחה מכובדת ואולי אף אזרח רומי, הואשם גם בפשעים נוספים כמו אלימות, סחיטה והסתה למרד. "זיוף מסמכים והעלמות מס נחשבו לעבירות חמורות באימפריה הרומית, שעונשן היה עבודת פרך ואף הוצאה להורג" מדגישה ד"ר דולגנוב. לדבריה, חומרת העונשים מעידה על החשיבות שייחסו הרומאים לאכיפת חוקי המס שלהם.
המקרה מתועד בפפירוס מנקודת מבטם של התובעים הרומיים, המתכוננים למשפט ומנתחים את חוזק הראיות העומדות לרשותם. "התיעוד מספק לנו הצצה נדירה בהליכי המשפט הרומי ובאופן בו פעלה מערכת המשפט בפרובינקיות המזרחיות של האימפריה," מציין פרופ' מיטהוף.
חשיבות מיוחדת נודעת לתזמון ההיסטורי: בין מרד התפוצות (115-117 לספירה) למרד בר-כוכבא (130-136(. המסמך מזכיר אירועים ודמויות מפתח מהתקופה: ביקורו של הקיסר הדריאנוס בפרובינקיה יהודה בשנת 130, ואת מושל יהודה בתחילת מרד בר-כוכבא, טיניאוס רופוס, ומספק תובנות חדשות על מתחים חברתיים ופוליטיים באזור. הפרשה מעידה על היכרות טובה של הקושרים עם החוק והאדמיניסטרציה הרומית, אותה הם מנצלים לטובתם. העלמת מס הקשורה לשחרור עבדים הינה מרתקת לכשעצמה; ייתכן כי המדובר בפדיון שבויים שנקנו מבעליהם או בשוק העבדים. השלטונות הרומיים המנוסים במרידות, ראו בחשד רב את מעשי הנאשמים וחששו כי המדובר בקשר נגד האימפריה.
הפפירוס ככל הנראה נשמר במערה במדבר יהודה, במהלך מרד בר-כוכבא, אך נסיבות הגעתו למערה נותרו בגדר תעלומה: הוא שונה בתוכנו מכל המסמכים שהשאירו הפליטים באותן מערות: אלו כללו מסמכים מארכיונים פרטיים, כגון זה ארכיונה המפורסם של בבתא, שכלל כתובות ושטרי ירושה, והאחר של סלומה (שלום) בת לוי. תוצאות המשפט אינן ידועות; ייתכן שההליך המשפטי נקטע בשל פרוץ המרד.
