מאז ייסודה בשנת 1925 מהווה המחקר יעוד מרכזי של האוניברסיטה העברית, שהוקמה כאוניברסיטת מחקר קלאסית בה חברי סגל ההוראה הם חוקרים פעילים בתחומים אותם הם מלמדים. האוניברסיטה חותרת בהתמדה לשמור על מעמדה המחקרי המוביל בישראל ולהצדיק את המוניטין המחקרי הגבוה של חוקריה גם במישור הבין-לאומי.

במקביל, האוניברסיטה מחוייבת לקיים פעילות מחקרית המיועדת להגדיל את הידע האנושי, הן במדעים הניסויים והן במדעים העיוניים, ולהעמיד ידע זה לתועלת החברה, בארץ ובעולם. כדי למלא את שליחותה זו קבעה הנהלת האוניברסיטה מדיניות מחקר ופיתוח ברורה והיא מעדכנת אותה מעת לעת.

במרכז מדיניות המחקר האוניברסיטאית עומדת החתירה התמידית להגדיל את היקף פעילות המחקר באוניברסיטה ולשפר את התפוקה המדעית ואת יעילותה. מטרת-על זו מתבטאת ביעדים הללו:

• הגדלת שיעור המבצעים מחקר מבין חברי הסגל האקדמי
• הגדלת מגוון התחומים הנחקרים באוניברסיטה
• הגדלת היקף הפעילות הסגולית של החוקר הבודד
• הגדלת כמות ואיכות הפרסומים והפטנטים של חוקרי האוניברסיטה
• שיפור היחס הכולל בין ההשקעה לתפוקה בפעילות המדעית
• ניצול מסחרי מירבי של תוצרי המחקר

כל זאת נעשה במסגרת אפשרויות מימון המחקר הזמינות לחוקרי האוניברסיטה בארץ ובעולם, באמצעות הציוד והמתקנים המדעיים והתשתית הארגונית הקיימים באוניברסיטה, ובכפוף לחוקים והכללים הרלוונטיים.

מדיניות המחקר באוניברסיטה מושתתת על העקרונות הבאים: ​

• המחקר מבוצע על-ידי חברי הסגל האקדמי הפועלים באופן עצמאי ומתוך חופש אקדמי מלא.
• האוניברסיטה חותרת לגייס ולטפח חברי סגל בעלי יכולות מחקר גבוהות ככל הניתן.
• האוניברסיטה מספקת תשתית עזר לפעילות המחקרית כדי לסייע בהעמדתה ברמה תחרותית בינלאומית.
• כל חוקר נדרש להשתתף במימון פעילותו המחקרית, על בסיס הגשת הצעות מחקר לגורמי מימון חיצוניים.
• האוניברסיטה תומכת בעשייה המדעית של חוקריה באמצעות מגוון מסלולים, המבוססים על משאבייה הפנימיים.
• הקצאת וחלוקת המקורות הפנימיים לתמיכה במחקר נעשית על פי מדדים ברורים ותוך שקיפות מלאה.
• כל חוקר אחראי לכל ההיבטים האקדמיים והמנהליים של מחקריו אך הוא נעזר בבעלי תפקידים באוניברסיטה המסייעים לו בצדדים המנהליים של המחקר.

האוניברסיטה מצפה שהמחקר המבוצע על-ידי מדעניה יניב ידע חדש, עיוני ומעשי כאחד. האוניברסיטה גם מעודדת את חוקריה לפרסם את גילוייהם וממצאיהם המדעיים לטובת האנושות כולה ובו בזמן חותרת למסחור הזכויות בידע זה לשם הגדלת המימון לפעילות המחקרית, וזאת על בסיס הכללים שלהלן:

• הזכויות בקניין הרוחני הנוצר על-ידי חוקרי האוניברסיטה במסגרת פעילותם המחקרית בה הינן של המוסד, כנגזר מחוקי המדינה הרלוונטיים (כגון חוק הפטנטים וחוק זכויות יוצרים).
• האוניברסיטה חולקת את הרווחים ממימוש הקניין הרוחני על הידע עם החוקרים שייצר אותו ועם יחידותיהם.
• הטיפול בקניין הרוחני הוא עניין מקצועי שלשמו נמצאת בבעלות האוניברסיטה חברה עסקית ייעודית - חברת יישום.

הכללים המעשיים של מדיניות הקניין הרוחני מוצגים בהוראות ההנהלה מס' ​​15-001 ו-​​15-011.

בנוסף לעמידה בדרישות כל חוקי המדינה, מחויבים האוניברסיטה וחוקריה גם בסדרה של תקנים מוגדרים של דפוסי עבודה. תקנים אלה מיועדים לשפר את סביבת העבודה המחקרית ולהתאימה הן לצרכי המדע המודרני והן לערכים המקובלים בחברה נאורה, והם מוגדרים בדרישות החוק, מההסכמות ואמנות בינלאומיות ומתנאי המממנים. מבחינת האוניברסיטה, העמידה בתקנים אלה היא תנאי לביצוע הפעילות המחקרית. תקנים אלו כוללים את ההקשרים הבאים:

• טיפול וניסויים בבעלי חיים
• ניסויים רפואיים בבני אדם
• ניסויים לא-רפואיים בבני אדם
• יושרה מדעית
• בטיחות
• ביטחון
• מינהל תקין
• סביבה נטולת סמים