קרן המענקים של המועצה האירופית למחקר מטעם האיחוד האירופי ERC (European Research Council) מודיעה היום (ה') על זכייתם של שישה חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית במענקי מחקר בדרג Consolidator Grant. כל אחד מהחוקרים זכה במענק אישי של מיליון וחצי עד שני מיליון יורו, בהיקף כולל של 11.5 מיליון יורו (47 מיליון שקל). בכך מדורגת האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל, עם מספר הזוכים הגבוה ביותר.
החוקרים והחוקרות אשר זכו במענקי ה- ERC מטעם האוניברסיטה העברית הם: ד"ר ארז זהר ממכון רקח לפיסיקה, פרופ' יאיר פורסטנברג, ראש החוג לתלמוד והלכה, פרופ' אורן רם מהמכון למדעי החיים, ד"ר יונתן אנהאורי ממכון רקח לפיסיקה, פרופ׳ קתרינה ליגת מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב וראש המרכז לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית, וד"ר ניקולס סטון ממכון רקח לפיסיקה.
ד"ר ארז זהר ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, יקבל את המענק על מחקרו שעוסק בתורת האינפורמציה הקוונטית בפיסיקה רב-גופית. המכניקה הקוונטית היא התיאוריה המקובלת בימינו לתיאור מבנה החומר והאינטראקציות שבין מרכיביו. תורת האינפורמציה הקוונטית עוסקת באופן שבו מידע שמור במערכת קוונטית וכיצד ניתן לשלוט ולהשתמש במידע הזה. זהו תחום שנחקר לא מעט בעשורים האחרונים, על רקע הפיתוח המואץ בדרך למחשב הקוונטי. מחשבים קוונטיים או סימולטורים קוונטיים שמדמים את המערכות הרב-גופיות המסובכות הם דרך התמודדות אפשרית ומבטיחה עם בעיות כאלה, וזה אחד הנושאים שבהם עוסקת קבוצת המחקר של ארז זהר. דרך התמודדות אחרת משתמשת בתכונה יסודית מתורת האינפורמציה הקוונטית – השזירה, שהיא תופעה ייחודית לעולם הקוונטי הקשורה בקשרים (קורלציות) שבין החלקים השונים שבמערכת. קבוצת המחקר של ד"ר זהר עוסקת בכלי שנקרא רשתות טנזוריות, שמאפשר להשתמש בשזירה על מנת לחקור מערכות רב-גופיות מסובכות, ובהרחבתו לעולם של פיסיקת החלקיקים האלמנטריים.
פרופ' יאיר פורסטנברג ראש החוג לתלמוד והלכה באוניברסיטה העברית, יקבל את המענק על מחקרו העוסק בהתפתחות ספרות החוק היהודית במאות הראשונות לספירה תחת השלטון הרומי ולצד תרבויות חוק נוספות. מחקר זה מבקש לתאר את יחסן של אוכלוסיות נשלטות כלפי האימפריה הרומית וכיצד הן עיצבו מחדש את זהותן העצמית תחת שלטון זר באמצעות פיתוח של מערכות חוק מקומיות. מטרת המחקר הנוכחי הוא להשוות באופן שיטתי בין מערכות המשפט השונות, דרכי התגובה שלהם למנהל המשפטי האימפריאלי, והדרכים שבהן תרבויות אלו עיצבו זהות מקומית מובחנת. המחקר יכנס מומחים למשפט רומי, יהודי, מצרי והלניסטי, וחוקרי האימפריה הרומית כדי לבחון תהליכם משותפים לצד דרכי התמודדות ייחודיות של האוכלוסיות השונות תחת רומא. כך, עיון משולב בהלכה של החכמים לצד מקבילותיה יתרום להבנת מאפייני הקיום תחת רומא מנקודת מבטם של הנשלטים על ידה.
פרופ' אורן רם מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, יקבל את המענק על מחקרו העוסק בפיתוח כלים טכנולוגיים מתקדמים לריצוף תאי סרטן בודדים במטרה לקשר בין המצב התאי ברמת רנא ודנא לבין מוטציות שגוררות יכולת התמודדות טובה יותר של תאים מועטים בתוך הגידול לטיפול תרופתי. שיפור היכולת לזהות מוטציות נדירות יהיה שימושי לאבחון מוקדם של סרטן והתאמת טיפול יעיל. בשלב הראשון עבודה זו תבוצע על מטופלי סרטן ריאה הסובלים מגרורות במוח ולחולי גליובלסטומה, סרטן מח סופני, ובשלב מאוחר יותר תותאם גם לסוגי סרטן נוספים. אחרי גידול התאים הסרטניים שהגיעו מחולים במעבדה, יסרקו סטים שונים של תרופות המקובלות בקליניקה כדי להעשיר תאים המפתחים עמידות. בשלב זה יופעלו שיטות חדישות למיפוי אוכלוסיות התאים שמפתחות עמידות כדי ללמוד מה הן המנגנונים המולקולריים שמאפשרים לאותם תאים להתחמק מטיפול. תהליך זה יאפשר לפרופ' רם וצוותו לחשוף רגישויות פוטנציאליות של אותם תאים סרטניים בשלב מוקדם של המחלה ולחשוף אפשרויות טיפול המותאמות לכל מטופל.
ד"ר יונתן אנהאורי ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, יקבל את המענק על יצירת מיקרו-צ'יפ המסוגל לשלוט בתנועת עצמים קוונטיים הנקראים ״מערבולות״, שקיימים בנוכחות שדה מגנטי בחומרים על-מוליכים. מידע מסוג זה הוא משמעותי הן כאמצעי לתקשורת מוצפנת, והן בטכנולוגיות חישוביות עתידיות. שכן, הרכיבים שכיום משמשים לקידוד מצבים קוונטיים, עליהם מבוססת טכנולוגיה זו, אינם יציבים במידה מספקת. הם חשופים לשגיאות הנובעות מרעשים במערכת ומובילים לתהליכי חישוב מוטעים שחוסמים כל יישום טכנולוגי של המדע הקוונטי. צוות החוקרים בהובלת ד"ר אנהאורי ופרופ' הדר שטיינברג מהפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית, מבקש למצוא פתרון המבוסס על עצמים קוונטיים הנקראים ״מערבולות״ (וורקטסים), שקיימים בנוכחות שדה מגנטי בחומרים על-מוליכים. החוקרים הצליחו, לראשונה, לבנות מיקרו-צ'יפ המסוגל לשלוט בתנועת המערבולות הללו, למקם אותן במדויק ולהסיח אותן ממקום למקום לפי דרישה. יכולת זו צפויה לאפשר ניהול של פעולות חישוב באמינות ובמהירות.
פרופ׳ קתרינה ליגת מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב וראש המרכז לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית, תקבל את המענק על מחקרה העוסק בדילמות שעולות סביב אלגוריתמים מבוססי התאמה אישית אל מול סוגיות של פרטיות והוגנות. דאטה המותאם באופן אישי עלול להגביר את הסכנה לביטחון אישי בהקשרים של צנעת הפרט, אוטונומיה, אפליה, ופרגמנטציה חברתית. למרות הדחיפות של הסכנה העומדת בפנינו בנוגע לאלגוריתמים המותאמים באופן פרסונלי, ארגז הכלים המתמטי הקיים המאפשר לחוקרים ללמוד ולבקר את הבעייתיות של האלגוריתמים מוגבל מאוד. מחקרה של פרופ' ליגת יעסוק בדיוק באתגר הזה של פיתוח היסודות המתמטיים להבטחת פרטיות תוך התמודדות עם השאלות האתיות והחוקיות הרלוונטיות.
ד״ר ניקולס סטון ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, יקבל את המענק על מחקרו העוסק בקריעתם של כוכבים העוברים קרוב לחור שחור על-מסיבי. אירועים אלו עשויים להיות מפתח חשוב להבנת התכונות של חורים שחורים כמו המסה שלהם והספין שלהם. כיום, אין עדיין הסכמה לגבי הגיאומטריה או אפילו מקור האנרגיה של האותות שנצפו מאירועים אלו. המחקר יערך באמצעות סימולציות מחשב שיעקבו אחרי התנועה של שרידי הכוכב שנקרע וחישוב של האות האלקטרומגנטי הנפלט מאירועים אלו. חישובים כאלו, יחד עם השוואה לתצפיות, יאפשרו מדידה של המסה והספין של החור השחור העל מסיבי. בכך, יאירו את ההבנה שלנו לגבי היווצרותם של חורים שחורים והאופן בו הם גדלים.