שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם קרן המחקר של האיחוד האירופי – ERC

9 דצמבר, 2025
ERC

 

 

המועצה האירופית למחקר (ERC) של האיחוד האירופי פרסמה את שמות הזוכים במענקי המחקר היוקרתיים – Consolidator Grant – לשנת 2025. בין מקבלי המענקים השנה נבחרו גם שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שניהם מובילים מחקרים פורצי דרך בתחומי הפיזיקה היישומית והיחסים הבינלאומיים. מענקים אלה, המיועדים לחוקרות ולחוקרים המצויים 7–12 שנים לאחר סיום הדוקטורט ובתחילת דרכם העצמאית באקדמיה, נחשבים מהיוקרתיים ביותר באירופה, ונועדו לאפשר ביסוס קבוצות מחקר עצמאיות, פיתוח מעבדות חדשות ופרויקטי מחקר חדשניים במדעי הטבע, החברה והרוח. הזוכים החדשים מצטרפים לשורת חוקרים ארוכה מהאוניברסיטה שזכו במענקים יוקרתיים אלו בשנים האחרונות.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

פרופ' אורי כץ:

פרופ׳ אורי כץ, ראש המעבדה לדימות מתקדם במכון לפיזיקה יישומית, זכה במענק בהיקף של 2 מיליון יורו, וזו הזכייה השלישית שלו במענק  ERC. המענק הוענק עבור פיתוח גישה חדשה לדימות אופטית בסביבות מורכבות ודינמיות, שבהן מערכות דימות, ממיקרוסקופים רפואיים ועד מצלמות בטלפונים וברכבים אוטונומיים מתקשות לראות בעומק רקמות חיות או דרך ערפל כבד משום שהאור מתפזר בצורה אקראית ומשתנה בזמן. בפרויקט החדש מציע פרופ׳ כץ להפוך את החיסרון ליתרון: לנצל את הדינמיקה של האובייקט ושל התווך המפזר כמקור מידע, כך שניתוח השינויים בזמן יחשוף פרטים שאינם ניתנים למדידה בשיטות מסורתיות, ויאפשר דימות חד וברור במצבים שבהם השיטות הקיימות כושלות, עם השלכות אפשריות בביו רפואה, חישה מרחוק, גיאופיזיקה ומערכות מכ״ם.

ori_katz.png

פרופ' דבורה מנקין:

פרופ׳ דבורה מנקין, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, זכתה במענק בגובה 2 מיליון יורו, עבור מחקר הבוחן כיצד קיטוב פוליטי משפיע על מחאה בעידן של נסיגה דמוקרטית. הפרוייקט מציע הסבר חדש לנתונים מהעשורים האחרונים המראים כי מחאות המוניות הפכו נפוצות יותר אך מצליחות פחות, ומנתח כיצד קיטוב ורגשות שליליים בין מחנות פוליטיים משפיעים על יכולתן של תנועות לייצר שינוי. המחקר ישלב נתונים גלובליים, ניסויים, וניתוח גלי מחאה בשש מדינות, ויבחן אסטרטגיות חדשות שיסייעו לקידום דמוקרטיה במציאות פוליטית מקוטבת. 

מאז 2007 מעניקה המועצה האירופית למחקר מענקי ERC לחוקרים מצטיינים באירופה. הבחירה נעשית מתוך אלפי מועמדים, על סמך הצעות מחקר שמציגות חדשנות, מקוריות ופוטנציאל מדעי משמעותי. זכייתם של חוקרי האוניברסיטה העברית מהווה עדות למצוינות המחקרית ולמובילות האקדמית של האוניברסיטה בזירה הבינלאומית.

dvora_manekin.jpg